הכירו את טלי אנגור, אישה רגילה שניהלה חיים טיפוסיים בעבודה בבתי מרקחת, הכשרת רוקחים ורופאים נטורופתיים ובהקמה של משפחתה. עם זאת, קיומה השליו קיבל תפנית בלתי צפויה כשהבחינה בשינויים בהתנהגות בתה הקטנה. הילדה הפסיקה להגיב לסביבתה, הפכה ללא תקשורתית ונראתה מרוחקת.
בתחילה, אנגור ייחסה את השינויים הללו לאופיה האישי של בתה. אבל ככל שחלף הזמן, היא הבינה שיש משהו משמעותי יותר במשחק - בעיה רפואית. אנגור יצאה למסע של חקירה, שבסופו של דבר הוביל לבתה אובחנה עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי, במיוחד בקצה התפקוד התחתון. לאבחנה זו הייתה השפעה עמוקה על חייו ורווחתו הנפשית של אנגור. היא תיארה את החוויה, ואמרה: "הרגשתי כאילו מישהו דקר אותי. העולם שלי התהפך נגדי".

ההבנה שבתה נפלה על הספקטרום האוטיסטי הניעה את אנגור לבצע שינויים משמעותיים בחייה. היא הבינה את הצורך למצוא דרכים להקל על תסמיני האוטיזם של בתה. לפני שנעמיק בסיפורו האישי של אנגור, בואו נחקור קצת יותר את האוטיזם. לפי אתר משרד הבריאות, אוטיזם מוגדר כהפרעה בספקטרום האוטיסטי המופיע בדרך כלל בגיל הרך ומשפיע על היבטים שונים של התנהגות, כמו אינטראקציה חברתית, יכולות תקשורת ויחסים עם אחרים. לאתגרים אלו יש לרוב השפעות ארוכות טווח על יכולתו של הילד לתפקד באופן עצמאי בתוך הקהילה.
האתר גם מדגיש את המאפיינים העיקריים של אוטיזם, כולל קשיים מתמשכים בתקשורת ואינטראקציה חברתית, כמו גם תחומי עניין מוגבלים וחוזרים על עצמם. תסמינים אלו מתבטאים בדרך כלל בשלב מוקדם בילדות ומשפיעים על התפקוד היומיומי של הילד.
לדברי טלי אנגור משרד הבריאות מגדיר "הפרעת רצף אוטיסטית" כמגוון רחב של סימפטומים, יכולות ייחודיות ורמות של קשיים תפקודיים המשתנים בהתאם לחומרת המצב, שלב ההתפתחות והגיל. אוטיזם קיים לאורך ספקטרום, כאשר ילדים שונים חווים רמות שונות של ליקוי, החל ממשמעותי ועד בקושי מורגש.
אנגור מזכיר עלייה מדאיגה במספר האבחנות של אוטיזם מדי שנה. עוד היא מזכירה ששיעור מקבלי קצבת הנכות הגיע לאדם אחד על כל 187 לידות. בהדהוד לאתר משרד הבריאות, אנגור מדגישה כי התערבות מוקדמת וטיפולים מותאמים מציעים חלון הזדמנויות לשיפור תפקודו של הילד. טיפול ותמיכה מקצועיים משפיעים באופן משמעותי על איכות חייו וכישוריו החברתיים של הילד.
כשחזרה למסע האישי של אנגור, לאחר האבחנה של בתה, היא חיפשה מידע שיעזור לה להתמודד עם האתגרים של בתה. אנגור מספרת, "בעוד שטיפולים קונבנציונליים כמו ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק היו יעילים במידה מסוימת, הבנתי את המגבלות שלהם להביא לשינויים משמעותיים בתפקוד של בתי".
ההבנה הזו הניעה את אנגור לחקור שיטות טיפול חלופיות, תוך הסתמכות על הרקע המדעי שלה בכימיה וברוקחות. כשהבחינה בהרגלי האכילה הסלקטיביים של בתה, המתמקדים בעיקר בפחמימות ריקות, שיערה אנגור שהמחסור בויטמינים ומינרלים חיוניים, גורמים משותפים חיוניים בסינתזה של נוירוטרנסמיטורים וויסות התנהגות, עשוי לתרום למצבה של בתה.
הגילוי של אנגור על הקשר בין חוסרים תזונתיים ובעיות התנהגות תואם את הספרות המדעית. מחסור משמעותי ברכיבים תזונתיים עלול להוביל לנזק נוירולוגי ולהפרעות התפתחותיות. לדוגמה, מחסור ברטינול, ויטמין B1, ריבופלבין, ניאצין, חומצה פנטותניתופירידוקסין יכולים לגרום לתסמינים פיזיים וקוגניטיביים שונים.

כדי להמחיש את הקשר בין חסרים תזונתיים והתנהגות, אנגור מצביע על מקרה רמדיה, אירוע ידוע בישראל שהתרחש ב-7 בנובמבר 2003. המקרה נסב סביב תרכובת צמחים שנמכרת על ידי חברת רמדיה, העשויה מחלבון סויה ומשווקת. עבור תינוקות. בתוך שבועות, תינוקות רבים שצרכו פורמולה זו החלו לחוות נזקים נוירולוגיים ובעיות התפתחותיות.
הילדים שנפגעו, שהיו בריאים חודשים ספורים לפני כן, הראו סימנים של ירידה קוגניטיבית, בלבול חברתי, ירידה בתפקוד ותסכול מוגבר. בדיקות בבית החולים גילו שילדים אלו סבלו ממחסור בתיאמין - ויטמין קריטי להתפתחות תקינה של מערכת העצבים.
הגילוי של מחסור בתיאמין והקשר שלו לירידה קוגניטיבית הניעו את בתי החולים לדווח על הממצאים למשרד הבריאות. בהמשך, הנחה המשרד לבתי חולים נוספים לבדוק את רמות הוויטמין בכל הפעוטות המאושפזים בשל עיכוב התפתחותי. חקירה רחבה יותר אישרה כי לתרכובת המזון אין את תוספי הוויטמין הדרושים.